'וידעת היום והשבות אל לבבך'

רבינו האור החיים הקדוש שואל, לאיזו ידיעה, ועל איזה יום נתכוין הפסוק כשאמר 'וידעת היום', שיש בכוחם להשיב את לבו של האדם לעבודת יוצרו?

ומבאר רבינו הקדוש שבמילים 'וידעת היום' נכללים עשרה אופני התבוננות, המועילים להתגבר ולהכניע את היצר הרע. ואלו הם:

א. יום המיתה – שיזכור מה יהא בסופו.

ב. יום הדין הגדול והנורא – שהקדוש ברוך הוא עתיד לשחוט את יצר הרע לעיני כל ישראל ויכנע השטן לפניהם.

ג. יום הדין – שיתבונן בגודל הבושה והכלימה שתהיה לו ביום הדין, מה יעשה 'כי יקום אל וכי יפקוד מה ישיבנו, ומה תגדל חרפתו לפני קהל ועדה עליונים ותחתונים.

ד. השמש נקראת 'יום', ובבוקר היא אדומה כי היא עוברת על פתחה של גיהנום, וצריך להתבונן בשמש איך היא נהיית אדומה, ומזה נדע ונזכור שיש עונש לעוברי רצונו.

ה. מידת הקדושה נקראת 'יום', ומידת הטומאה נקראת 'לילה', ויתבונן האדם במעלות הקדושה שהיא בחינת יום ובזה האדם מעצמו יטה לבבו לדרך הנכונה.

ו. שצריך האדם לעשות בכל יום חשבון נפש היאך עבר עליו אותו היום. ועל ידי כן ירגיש האדם במעשיו הרעים שהוא מורגל בהם, ויתעורר להימנע מהם.

ז. ביום שהנפש באה מעולם העליון, ה' יתברך משביע אותה על התורה ומתרה בה בעונשים מרובים אם תעבור על רצונו, וביעודים מרובים אם תטיב מעשיה, וצריך לזכור יום נסיעת נפשו מעולם העליון בכמה התראות.

ח. עולם הזה נקרא 'לילה', ועולם הבא נקרא 'יום'. וצריך האדם להתבונן כי ה' בוחר לידידיו את הטוב הנצחי, ובזה יטה את היצר הרע ויכוף אותו לעבודת ה'.

ט. שיזכור יום מתן תורה, שכל העולם נברא בעבור התורה.

י. שיזכור סגולת וקדושת השבת שנקרא 'היום' שבאמצעתו שמירתו יכול לתקן כל מה שפגם, כי שקולה שבת כנגד כל התורה כולה.

[אור החיים ואתחנן פרק ד פסוק לט]